שיר לאמא

בית 1
כָּל הַחֹפֶשׁ הִיא רָצָה, לֹא עוֹצֶרֶת לְרֶגַע
עוֹבֶדֶת וְחוֹשֶׁבֶת אֵיךְ לְשַׂמֵּחַ כָּל יֶלֶד
תָּכְנִיּוֹת, בֵּרוּרִים וַחֲלוֹמוֹת,
שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ טוֹב, מָלֵא חֲוָיוֹת.

פזמון
אִמָּא, אַתְּ הַלֵּב שֶׁל הַבַּיִת
אַתְּ הַכּוֹחַ, הָאוֹר שֶׁמֵּאִיר תָּמִיד
בְּכָל מַחֲשָׁבָה, בְּכָל תָּכְנִית קְטַנָּה
עָשִׂיתָ אֶת הַחֹפֶשׁ לְמַתָּנָה.

בית 2
טִיּוּלִים, הַפְתָּעוֹת, יָמִים שֶׁל שִׂמְחָה
הָעֵינַיִם עֲיֵפוֹת אֲבָל הַנְּשָׁמָה רְגוּעָה
אַתְּ נָתַתָּ אֶת כֻּלֵּךְ וְלֹא בִּקַּשְׁתָּ דָּבָר
רַק לִרְאוֹת אוֹתָנוּ צוֹחֲקִים שָׂמֵחַ אוֹתְךָ כְּבָר.

פזמון
אִמָּא, אַתְּ הַלֵּב שֶׁל הַבַּיִת
אַתְּ הַכּוֹחַ, הָאוֹר וְהַקֶּסֶם שֶׁמֵּאִיר תָּמִיד
בְּכָל מַחֲשָׁבָה, בְּכָל תָּכְנִית קְטַנָּה
עָשִׂיתָ אֶת הַחֹפֶשׁ לְגַן עֵדֶן – מַתָּנָה.

סיום
תּוֹדָה אִמָּא עַל כָּל רֶגַע וְרֶגַע
עַל כָּל מַחְשָׁבָה, עַל כָּל חִיּוּךְ שֶׁנָּתַתְּ
אַתְּ מְסוּרָה, אַתְּ מְיֻחֶדֶת כָּל כָּךְ
זֶה שִׁיר בִּשְׁבִילֵךְ, אוֹהֲבִים אוֹתָךְ.