מעיין מוצץ

מעיין צאו צאו, עם חיוך שובב,
מוצץ בלי הפסקה, זה לגמרי הקרב.
במקלות, סוכריות, אפילו על קש,
תמיד בפעולה, לא מפספס אף דקה.
הפה עובד, התשוקה בוערת,
מעיין מצא תחביב שאותו הוא מעריך.
כל רגע פנוי – למצוץ ולהתענג,
זה חוק חייו, וזה לא מתרחק.
אבל כשלילה יורד, שליחותו מתחילה,
מעיין על הקטנוע, עם זרם שלוחה.
תיק וולט על הגב, עוד משלוח נשלם,
ואנשים בעיר זוכים לאוכל חם.
מוצץ ביום, שליח בלילה,
מעיין צאו צאו – אגדה מהלכת בעמק ובשפלה.
אז אם תראו אותו ברחוב עם חיוך מוכן,
תדעו שיש כאן כוכב שאוהב את העולם.